לפני פחות משבוע התקשר אלי מנהל המלון ובישר לי שלא נוכל לערוך את ליל הסדר השנה במלון יאק אנד יטי", מספר הרב חזקי ליפשיץ, מנהל בית חב"ד בקטמנדו בירת נפאל. הסיבה: בדיוק באותו ערב מתוכננת חתונת בנו של מנהל המלון. "למרות שהזמנו את המקום שלושה חודשים מראש, כלום לא עזר לנו. לא היה עם מי לדבר". כשהרב ליפשיץ ניסה לברר על מה מתעקש כל-כך המנהל, התברר לו שבנפאל קובעים האסטרולוגים את יום החתונה ואת מיקומה, ומי שמפר את הוראתם מביא על עצמו מזל רע. "בסופו של דבר יצא הדבר לטובה, כי השנה אמור להיות סדר גדול במיוחד ובמלון שנשכור יהיו שלושה אולמות נפרדים, כך שנוכל לשלוט בעניינים יותר טוב".
כבר מספר שנים נחשב הסדר בקטמנדו בירת נפאל לסדר הכי גדול בעולם. בכל אחת מהשנים האחרונות השתתפו בסדר כ-1,500 מטיילים ישראלים, שבאים מכל רחבי המזרח הרחוק כדי לחוג את ליל הסדר עם הרב ליפשיץ, אשתו חני ושני ילדיהם. השנה מעריך הרב ליפשיץ יהיה הסדר גדול יותר, משהו בין 1,500 ל-2,000. "מה שאומר שזהו אולי הסדר הכי גדול מאז סדר פסח ביציאת מצרים".
שליחות בכל חג
הכל החל לפני 15 שנה. שני מטיילים ישראלים חיפשו היכן אפשר לחוג את ליל הסדר בנפאל. שגריר ישראל באותה תקופה הציע להם לפנות לרבי מלובביץ' כדי לפתור את הבעיה לשנים הבאות. מאז, מגיעים כל חג שליחי הרבי כדי לארגן את החגים היהודיים במקום. בסדר הראשון שארגנו השליחים השתתפו 300 ישראלים, ומאז הסדר רק הלך וגדל, עד שהגיע לממדיו הנוכחיים.
סיפור האסטרולוג הוא רק דוגמא לקשיים הרבים שהרב ליפשיץ נאלץ להתמודד עמם בדרך להפקת האירוע. נפאל היא לא בדיוק מדינה מפותחת והחיים בה לא ממש קלים. את כל המצרכים לפסח, למשל, מביא הרב ליפשיץ מישראל, "בנפאל אין כלום". אלא שגם כאן הקושי הוא עצום: כל שנה, חודשיים-שלושה לפני החג, כשהחברות בישראל מתחילות לייצר מוצרים כשרים לפסח, הוא מעמיס הכל על מכולה ושולח לנפאל. בדרך לנפאל עוברת המכולה במצרים, סרי לנקה, כלכתה בהודו ומשם דרך היבשה לנפאל. "זה קו מאוד לא פופולארי. מספיק שיש שביתה באיזשהו מקום כדי שהמכולה תאחר ותגיע יום לפני פסח, או חלילה יום אחרי".
בכל מכולה כזו יש טון מצות, 2,000 בקבוקי יין ועוד המון מוצרי יסוד וקופסאות שימורים. עוד חצי טון עוף מביא הרב ליפשיץ דרך האוויר. "פעם הייתי שוחט במקום, אבל העופות כאן במצב ירוד כל-כך שאת רובם נאלצתי לזרוק".
נס פך הקניידלעך
"אנשים אוכלים בליל הסדר קניידלעך קטן במרק, ולא יודעים מה עבר עליו עד שהגיע למרק שלהם", מסביר שניאור פליישמן, גיסו של הרב ליפשיץ שבא לנפאל במיוחד כדי לעזור. "לפני שנתיים יצא ליל הסדר במוצאי שבת. הכנו הכל מראש ואכסנו את כל האוכל במקרר בית המלון ביום שישי". בשבת בבוקר הלכו נציגי חב"ד בעיר למלון, רק כדי לבדוק שהכל בסדר. כשהגיעו חשכו עיניהם. הייתה הפסקת חשמל במלון, המקרר כבה וכמעט כל האוכל שהוכן מבעוד מועד התקלקל. "אף אחד במלון הכי מפואר בקטמנדו לא חשב להפעיל גנרטור", מתפלא פליישמן אחרי שנתיים. אבל הרב ליפשיץ ואנשיו לא נואשו. "עם צאת השבת גייסנו 50 חבר'ה, ותוך שלוש שעות שחזרנו את כל האוכל שהוכן במשך שבוע. ממש נס פך השמן".
אבל זה אינו הקושי היחיד, ישנם גם קשיי מימון כמובן. לא פעם נעזר הרב ליפשיץ בנס קטן כדי לקיים את הסדר. המטיילים משלמים אמנם על הסדר 920 רופי נפאלי, שהם כ-60 שקל, אבל העלות לכל מטייל גבוהה בהרבה. "הכל מתרומות של מצרכים או כסף", אומר הרב ליפשיץ. "את החמוצים וחלק מהסלטים למשל תרמו השנה הקיבוצים יבנה ובני דרום". לפני שנה חסרו לו 20 אלף דולר, ושבועיים לפני החג תרם לו מישהו אלמוני את הסכום הזה בדיוק.
ישראלים למען הסדר
הרב חזקי ליפשיץ נולד בבני ברק ועבר את המסלול הרגיל שעובר כל חב"דניק: שירות מלא בצבא ושליחות. לפני ארבע שנים הגיעו הוא ואשתו חני למזרח הרחוק. "יצאנו למזרח כי רצינו לתרום שנה למען עם ישראל", הוא נזכר. אחרי תשעה חודשים בתאילנד ביקשו מהם לעבור באופן זמני לנפאל עד שתימצא משפחה קבועה, ומאז הם שם.
ההכנות לליל הסדר מתחילות מספר שבועות לפני החג. רחובות קטמנדו מתמלאים בכרזות שמפרסמות את ליל הסדר, כל שנה והסלוגן שלה. לפני שנתיים זה היה "אגדה של פסח", ובשנה שעברה "יש מצב פסח תשס"ב".
אבל את הסדר לא מפיקים הרב ליפשיץ ואשתו לבדם. הם נתמכים על ידי מטיילים ישראלים רבים מאוד שעוצרים את הטיול לשבועיים כדי להצטרף להכנות. "את הרב ליפשיץ הכרתי בתקופת החגים", מספר מעיין בן ששון, שחגג את הסדר בקטמנדו בשנה שעברה. שבועיים לפני הסדר הוא קטע טיול בטיבט וחזר לנפאל "רק בשביל הסדר". המתנדבים מתחלקים לקבוצות: צוות אחד מכשיר את כל מה שצריך, צוות אחד ממונה על העבודה בבית המלון וצוות אחר מתחיל בהכנת האוכל. בית חב"ד עצמו, אולם לא גדול במיוחד, הופך כמה ימים לפני פסח למטבח אחד גדול. רק בית הכנסת הקטן נשאר במתכונתו הרגילה.
"חתכנו שם אלפי תפוחי אדמה, קישואים ושאר ירקות מבוקר עד ערב, כשכל הזמן אנחנו שומעים דיבורים על איזושהי מכולה שאמורה להגיע". בסופו של דבר הגיעה המכולה יום לפני החג, ורק אז אפשר היה להתחיל לבשל לחג למאות הישראלים. "זו הייתה ממש השגחה פרטית", מסכם בן ששון, בחור חילוני, את סיפור המכולה.
בימים שלפני ליל הסדר עובדים בבית חב"ד 24 שעות ביממה. בערב החנויות סגורות והרחובות ריקים, כיוון שבנפאל יש עוצר החל מעשר בערב, ורק בבית חב"ד האורות דולקים. ביום הסדר הלחץ הוא גדול: חוששים שהאוכל לא יספיק וגם חוששים מנושא הביטחון. ריכוז כל-כך גדול של ישראלים לא ניתן למצוא בחוץ לארץ. בשנה שעברה (וגם השנה) הקים הרב ליפשיץ יחידת אבטחה, בשיתוף פעיל עם המטיילים יוצאי היחידות הקרביות. המערך נשען כולו על מטיילים, שהקימו מספר נקודות ביקורת ודאגו לסייר ברחבי המלון. אפילו רתמו את משטרת נפאל לטובתם.
קטמנדו לובשת חג
ביום החג עצמו כל קטמנדו לובשת חג. המוני ישראלים, רובם לבושים לבן, הולכים לכיוון בית המלון שנמצא 20 דקות הליכה מהטאמל, אזור המטיילים של קטמנדו, כשברקע משטרת נפאל מאבטחת את הצועדים. האירוע עצמו מתחיל שעתיים לפני כניסת החג, כדי שיהיה זמן לכל מי שרוצה לצלם או להסריט את האירוע המיוחד. ישנה גם תזמורת שמוקמת מדי שנה ומנגנת שירי חג.
בחלק הזה של הערב נעזר הרב ליפשיץ במערכת הגברה כדי להסביר למשתתפים, שלרובם זהו ליל הסדר הראשון בחייהם, את משמעות החג ואת מנהגיו. כחצי שעה לפני כניסת החג מסתיים הפרק הזה, והנוכחים מקפלים את הציוד המוקצה לשימוש בחג. עם כניסת החג מתפללים ערבית, ומתחילים את לחוג את ליל הסדר, הפעם על פי כל כללי ודקדוקי ההלכה.
"זה היה מאוד מרשים", מספר בן ששון. שני אולמות ענקיים חוברו יחד. שולחנות ארוכים ובמה עליה ניצב הרב ליפשיץ ומנסה להתגבר על המהומה. "זה היה כל-כך גדול, שכשצד אחד עוד אכל מנה עיקרית הצד השני כבר בירך".
גם קריאת ההגדה נעשית באופן מיוחד: כל שולחן קם בתורו ומקריא יחד קטע אחר בהגדה. "אתה מרגיש את התרוממות הרוח", אומר פליישמן. "זה סדר מדהים. יש אמנם הרבה רעש ובלגאן אבל האווירה מדהימה. מאות ישראלים מכל גווני הקשת: קיבוצניקים, ערסים, דתיים וסטודנטים חוגגים יחד", מספר מתן ברנע. "הרב ליפשיץ מצליח להשתלט על הכל, ולתת לכולם תחושה שהם חלק מהעניין".
הסדר מסתיים בסביבות השעה עשר בערב. כמה מאות ישראלים נשארים ל'התוועדות' נוסח המזרח הרחוק. כל משתתף מספר איזשהו סיפור על עצמו או על הטיול שלו, עם עדיפות לסיפורים על השגחה פרטית מיוחדת, כשהמספר הראשי הוא כמובן הרב ליפשיץ.
השנה, בשל המעבר למלון אחר, יערך הסדר במתכונת קצת שונה. במקום אולם אחד גדול יהיו שלושה אולמות קטנים יותר שיכילו את החוגגים. בסוף הסדר יתאחדו כולם לשירה משותפת של כל שירי החג.
חזרה לשורשים
אבל לא רק מטיילים ישראלים רגילים מגיעים לסדר המיוחד. כל שנה מגלה הרב ליפשיץ כמה אנשים שזה להם הקשר הראשון ליהדות אחרי שנים ארוכות. "רק בשבוע שעבר נכנס אדם בן מעל ל-70 שאינו נראה ישראלי וביקש להצטרף לסדר. אחרי בירור קטן התברר לי שהוא יהודי שחי בישראל בשנות ה-50, ומזה שנים ארוכות הוא מתגורר בנפאל וחי עם נפאלית", מספר הרב ליפשיץ.
סיפור דומה קרה לו בראש השנה האחרון. אישה ששהתה 27 שנים במקדש בודהיסטי בנפאל שמעה על בית חב"ד והחליטה לחוג את החג עם הרב ליפשיץ ומשפחתו. "זה סימן לה את חזרתה ליהדות", הוא אומר.
גם הנפאלים רואים בסדר אירוע מרכזי בלוח השנה שלהם. מנהל בית המלון יאק אנד יטי בו נערך הסדר בדרך כלל, העיד לא פעם שזהו האירוע הגדול ביותר שמתקיים במלונו. על כרטיס הביקור שלו הוא רשם: "מפיק ליל הסדר של היהודים".
אבל לא רק את ליל הסדר מארגנת משפחת ליפשיץ בקטמנדו. הרב חזקי, חני ושני ילדיהם חיים במקום כמעט כל השנה, ומהווים בית חם לאלפי הישראלים שבאים לנפאל. לבית חב"ד שלהם, אותו הם מפעילים כמעט לבד, יש מסעדה בשם גלאטמנדו, שמצליחה למרות הקשיים המרובים לשמור על רמת אוכל גבוהה הרבה מעבר למקובל בנפאל. גם בית כנסת יש ושיעור יומי אותו מעביר הרב ליפשיץ. בכל שבת פתוח ביתם לכל הישראלים לתפילה ולסעודת שבת עם שירים ודברי תורה, והכל בחינם. אך מעל הכל הם דואגים באופן אישי לכל מטייל שנקלע לביתם.
שירות פתרון בעיות
כמעט כל שבוע נאלצים הרב ליפשיץ ואשתו להתערב באיזשהו עניין כדי לסייע לישראלי. אם בתאונות, במחלות, בבעיות בטיפוס הרים או כסף שנגנב עד הגרוש האחרון. הם שם בשביל כל בעיה. "קורה שצריך לנסוע ולחלץ מטייל על איזה הר, אנחנו עושים גם את זה", מספר הרב ליפשיץ.
רק לפני שבועיים הוא נאלץ לפתור בעיה מוזרה. בוקר אחד הוא מקבל טלפון ממשפחה של מטייל ומספרים לו שהבחור שלח מייל ובו הוא מודיע על כוונתו להתאבד. "הופתעתי. אני מכיר אותו, הוא יושב כל יום בשיעור שלי". למרות הכל הוא רץ לאסוף קבוצה גדולה של ישראלים, ושלח אותם לחפש את הבחור בכל רחבי הטאמל. אחרי כמה שעות של חיפושים נמצא הבחור כשהוא הולך לתומו ברחוב. הוא הופתע מכל הסיפור: מסתבר שערב קודם שכח אותו בחור את האימייל שלו פתוח, ומטייל אחר נכנס ושלח את מכתב ההתאבדות המזעזע לכל קרובי הבחור.
"הוא פותר כל מיני בעיות", נזכר מעיין בן ששון. "יום אחד התקשר מהארץ אבא של מטייל וסיפר לרב ליפשיץ שגנבו לבת שלו את כל כספה וביקש עזרה. מיד גויס הכסף צוות של מטיילים נשלח לאתר את הבחורה ונתן לה את הכסף הדרוש".
בין לבין מגדלי בני הזוג ליפשיץ את ילדיהם. "קשה לגדל ילדים במקום כזה, בלי קהילה יהודית", הוא מודה. "אבל הרבי אמר שהוא שומר על ילדי השלוחים, ובלי הביטחון בשמירה שיש לנו לא היינו נשארים כאן דקה אחת". בינתיים דואגים בני הזוג ליפשיץ להשלים לילדיהם את כל מה שחסר. "את הילד הגדול אנחנו מלמדים יהדות בבית, ומשלימים את החסר בחופשה בארץ".
מרגישים בבית, מתקרבים לדת
"הטיול הזה גרם לי להתקרב ליהדות. הכל בגלל הרב חזקי", מעיד בן ששון. "בית חב"ד בנפאל, יש לו ייחודיות מקסימה. אתה מיד הופך לחלק ממנו. כל אחד שמגיע הרב חזקי וחני נותנים לו תחושה של בית". ברנע מסכים עם כל מילה. "זה פחות בית חב"ד ויותר האישיות של הרב חזקי וחני. הם סוחפים אחריהם את כל הצעירים. אין אצלם דתי או חילוני, זה הבית של הישראלים. גם אין שם לחץ, מה מותר לעשות ומה אסור לעשות. הכל נעשה מתוך כבוד". ברנע מספר שבשמחת תורה אחד הוא פגש בבית הכנסת בחור חילוני לגמרי שהצטרף לתפילה אבל לא לקח בה חלק פעיל. לאט לאט, עם תחילת הריקודים והשירה הוא הצטרף והתחיל לרקוד עם ספר התורה. "מאוחר יותר התברר שהיהודי לא היה בבית כנסת מאז הבר-מצווה שלו. לא יום כיפורים, לא חגים, לא שום דבר".
גם למטייל הדתי תורם בית חב"ד. רבים מהצעירים הדתיים שזנחו את הדת מוצאים עצמם מתקרבים מחדש ליהדות דווקא בנפאל הרחוקה. "בגלל הריחוק מהארץ יותר קל להם לגעת בדברים שבארץ הם התרחקו מהם", מסביר הרב ליפשיץ.
"בית חב"ד הוא הערך המוסף שיש למטייל הישראלי לעומת כל שאר מטיילי העולם", אומר ברנע. "בית חב"ד בקטמנדו הוא מקום חשוב מאוד למטיילים הישראלים. יש בו המון קירוב לבבות", מסכם בן ששון.
