לרבי שלי יש יום הולדת. כן, ביום שישי הקרוב, י"א בניסן נציין 112 שנה להולדתו של הרבי.
עכשיו, אני יודע מה עובר לכם בראש, הנה עוד חב"דניק שרוף שכל חייו סובבים סביב 'הרבי'. אז הנה אני מודה, זה נכון, אני חב"דניק שרוף. אבל האמת היא שאם קצת תחשבו על זה, ותבינו את המהפכה החשיבתית שהוא חולל, תשמחו גם אתם שאישיות בסדר גודל של הרבי מליובאוויטש חיה כאן איתנו, בדור שלנו.
הנה סיפור מהתלמוד (סוכה נ"ה ב'):
בזמן סיפור חנוכה, כשהיוונים נכנסו לבית המקדש כדי לחללו, נכנסה אתם מרים בת בילגה. נערה יהודייה ממשפחה של כהנים שהמירה את דתה, התחתנה עם 'סרדיוט' – קצין יווני. מרים בת בילגה נכנסה עם היוונים וחיללה את בית המקדש. וכשהגיעה למזבח הכתה עליו עם הסנדל שלה וצעקה "לוקוס לוקוס (זאב ביונית) עד מתי אתה מכלה את ממונם של ישראל (עלות הקורבנות) ואינך עומד להם בעת צרתם".
זה בלתי נתפס, כי אבא שלה וסבא שלה הכוהנים כשהיו נכנסים לבית המקדש היה זה עם התרגשות של קדושה ומתוך טהרה. והיא, לא רק שהמירה את דתה!!! התחתנה עם האוייב!!! היא עוד נכנסת עם החיילים לבית המקדש כדי לחלל אותו! והיא עוד מכה את המזבח עם הסנדל שלה, אותו מזבח שהכוהן היה רועד לפני שנגע בו! היש בגידה גדולה מזו? זה כמו להתחתן עם קצין אס.אס. ולבוא עם צלב קרס יחד איתו בליל הבדולח ולשרוף את בית הכנסת של אבא שלה!!!
אלפיים שנה חיכתה הנשמה שלה עד שיבוא מישהו וילמד עליה זכות.
וזה קרה.
בברוקלין ניו יורק, ביום ו' בתשרי ה'תשל"ה - 1975. בעת התוועדות מיוחדת בה נשא דברים לפני אלפי איש, בקשר עם מלאת עשר שנים לפטירתה של אמו המנוחה הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה שניאורסאהן, אמר הרבי מליובאוויטש כך:
אנשים אומרים שיהודי יכול להיות מנותק מעמו ומאלוקיו. אני אומר:"איזה מנותק? איפה מנותק?" (באידיש: אוו אגעשניטן? וואס אגעשניטן?) כי הנה אפילו במקרה הכי נורא של מרים בת בילגה, כשהיא הכתה את המזבח בסנדלה היא הביעה דאגה כלפי עמה, שכן היא צעקה "לוקוס! לוקוס! למה אתה לא עוזר ליהודים בצרתם" והרבי שהיה אז בן 72 לא הצליח להשלים את המשפט... כי קולו נשנק מבכי של התרגשות, התרגשות בעודו יורד לנבכי נפשה המיוסרת והמבולבלת של נערה יהודייה שנראית כל כך רחוקה ובעצם היא קרובה.
חברים, רק לפני כמה עשרות שנים, כשנער או נערה היו 'יוצאים לתרבות רעה' המשפחה הייתה מתנתקת מהם, היו יושבים שבעה! אבל הרבי מליובאוויטש שמצא אפילו את הטוב של מרים בת בילגה, לימד אותנו לראות את הטוב שיש בכל אדם, להביט על העולם בעין טובה. והיום לא רק חב"ד אלא כולם, מכל קצות העם יודעים לומר ש'יהודי הוא יהודי הוא יהודי', כולם כבר פותחים דלתות עבור כל אדם.
אז גם אם לא יצא לכם לעשות סדר פסח בקטמנדו - נפאל, או לטעום לביבות של חב"ד בחנוכה באוקלוהומה ולא נפלתם באמצע טיול לשווייץ לקבלת שבת בבית חב"ד בבאזל. עדיין, י"א בניסן הוא יום מיוחד עבורכם,
היום הזה החלה המהפיכה היהודית של דורנו.
ומשהו אישי: לרבי שלי יש יום הולדת, מזל טוב!
