בשעה שאדם נמצא במקום ישוב, אינו צמא כל כך למים, אבל כשהוא נמצא במדבר, שאין המים מצויים שם, יגדל צמאונו ביותר.
וכך גם בזמן הגלות: בגלל רבוי ההעלמות וההסתרים והתגברות ההגשמה, נעשה תוקף התשוקה והכיסופים לאלוקות, ואדם מרגיש געגועים עזים לאלוקות ולדרכי העבודה בעבודת הבורא.
