מעשה במלך, שהיה לו בן יחיד. המלך אהב מאוד את בנו הצעיר והשתדל לתת לו הכל! כל מה שביקש הבן מאביו, הוא קיבל. לא חסר לו דבר. המלך השתדל מאוד לחנך את בנו כדי שיגדל ויהיה ילד טוב אך, בן המלך היה שובב גדול. הוא נהנה תמיד לשחק עם ילדים אחרים, לרוץ איתם בשדות ולהשתולל. ילדים אלו, לא היו מחונכים כמו בן המלך, אך בכל זאת הוא נהנה לשחק איתם ולהראות להם שגם הוא יודע לשחק ולהשתולל.
יום אחד, רץ לו בן המלך יחד עם חבריו, בפרדס וביער עד ששכח לגמרי היכן הוא נמצא. הגיע הערב, כל ילד הלך לביתו ובן המלך נשאר לבדו ביער החשוך. בהתחלה, דאג ונבהל מאוד אך לאחר שעבר זמן מה, הוא כבר התרגל למצבו החדש והחליט לנהל בעצמו את חייו.
נדד בן המלך מכפר לכפר, כשהוא מתרחק יותר ויותר מארמון המלוכה. במהלך היום, היה רועה צאן ביחד עם רועי צאן נוספים וכעבור זמן קצר כבר נקרעו לו בגדיו היפים והוא לבש סחבות כמו כל חבריו. אף אחד לא שם לב אליו ואיש לא ידע שהוא בן המלך. כיוון שלא הכירו אותו, לפעמים גם היו מרביצים לו כי לא היה מי שישמור עליו.
כך עברה לה, כמעט שנה שלימה. מדי פעם, היה נזכר הבן, באביו המלך היושב בארמון המפואר והיה מתחרט על מעשיו, אבל- תמיד היה חושב בליבו כי בוודאי אביו כועס עליו ולא יסכים לקבל אותו כשיחזור, לכן נשאר בנדודיו ולא הלך לחפש את אביו.
פעם אחת, כאשר הגיע בן המלך לאחד הכפרים שנדד בהם, שמע לפתע קול תרועת חצוצרות. מיד הוא נזכר, שאלו שלוחי המלך שתוקעים בחצוצרות, כיוון שמתקרב יום הכתרת המלך! בכל שנה ושנה כאשר מגיע התאריך בו הוכתר המלך בפעם הראשונה, מקבל המלך ביום זה, את כל תושבי הממלכה וכל בקשה של אחד מתושבי המקום, מתקבלת. גם אסירים רבים משחרר המלך ביום זה.
עכשיו, כששמע בן המלך את החצוצרות, הוא הזדעזע והתרגש מאוד. הוא נזכר בימים הטובים והמאושרים שהיו לו בארמון המלוכה יחד עם אביו האהוב – המלך. הוא הרגיש שאינו יכול יותר לסבול את הגעגועים החזקים והחליט לחזור לארמון.
|
באדיבות: אתר 'תורה קיד' - פרוייקט יהודי חינוכי לילדים. © כל הזכויות שמורות.
|
המשך בפרק הבא...
