השעה חמש אחר הצהרים. יום העבודה שלי הסתיים בשעה טובה. היום – אני חושב לעצמי – אגיע הביתה קצת מוקדם מהרגיל, אסייע מעט לאישה ולילדים בעבודות הבית.
ה' עוזר והטלפון מצלצל. על הקו, שליח חב"ד ביוטה. מה קרה? הרב בנימין ציפל, איש חב"ד ביוטה, מספר לי שקרוב משפחה שלו שהוא מקרב ליהדות הגיע לניו יורק כדי לעבור טיפול רפואי במרכז רפואי באזורנו. והרב ציפל אומר לי: "אני רוצה שהם יסעו לאוהל של הרבי. הייתי מגיע לשם כך בעצמי, אבל היום אני חייב להיות ביוטה. אולי תוכל לנסוע איתם? זו הפעם הראשונה שלהם לטעום מהנוהג היהודי-חסידי של תפילות ובקשות במקום קדוש של מנוחת צדיקים, הפעם הראשונה בה הם באים במגע כל-כך קרוב עם סביבה של תורה ומצוות. תגרום להם להרגיש בנוח, תן להם יחס של 'שטיח אדום'".
אני מסכים. גם האישה (שליחה בעצמה מילדותה) מסכימה מיד. נו, עוד ערב של המתנה וניהול הממלכה לבד...
אני מסיע אותם לבית החיים הישן על-שם מונטיפיורי בקווינס. אנחנו מגיעים בדיוק בזמן להשלים מנין לתפילת ערבית ל'חיוב' שצריך לומר קדיש ב'שטיבל' קטן ליד בית החיים; אומרים פרק תהילים, מזילים דמעה, משוחחים על ירידת הנשמה וכיצד כל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל שיורד לעולם הזה ומתלבש בגוף גשמי כדי למלא תפקיד ומשימה. מתעוררים לעשות מצוה ועוד מצוה ולבוא להכרה שאנחנו חיים הודות לחסדים הגדולים של בוראנו האהוב.
בדרך חזרה אני חושב לעצמי איך המערכת של רשת השליחות עובדת בצורה כל-כך מאורגנת. מתחיל להבין איך הרבי צפה מראש את התקופה הנוכחית, כאשר בני ובנות ישראל פזורים ו'נידחים' באיים ובערים רחוקות וזקוקים ליד חזקה וזרוע נטויה. לא כולם זכו לבוא בעצמם לברוקלין כדי לקבל דולר ולספוג השראה לחיים מהרבי בעצמו. הרבי לקח על כתפיו הרחבות את האחריות ופיזר והפיץ את ילדיו הרוחניים – אלפי השלוחים – בכל רחבי כדור הארץ כשהוא אומר לכל אחד וכל אחת מהם בהבטחה מלאה שאפילו כאשר פיזית הם יהיו רחוקים, עליהם לדעת ולזכור תמיד שלאמתו של דבר הם קרובים...
סיפורים מסוג זה ניתן לשמוע מפי מאות ואלפי שלוחים ושוב ושוב תיווכחו בפלא, כיצד הרשת של שלוחי חב"ד-ליובאוויטש פרוסה לאורכו ולרחבו של כל העולם וכל שליח יודע ומובטח ששליח נוסף בקצה אחר של העולם יסייע לו בכל מצב.
נותר רק לתאר את היום המבורך בו 'המפקדה המרכזית' תבשר לכל יהודי ולכל שליח שהגיעה העת של "ובאו האובדים מארץ אשור והנדחים מארץ מצרים", ויש לגייס את כל הקהילות ממזרח ומערב, מצפון ומדרום לבוא ולעלות לרגל מדי שבת בשבתו ומדי חודש בחדשו וכל בתי הכנסיות, בתי המדרשות ובתי חב”ד יינטעו מחדש באזור בית המקדש השלישי.
ומאחר ויש כל-כך הרבה בתי כנסת ובתי חב"ד בכל-כך הרבה מקומות, בוודאי תקוים הנבואה "עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות".
(תרגום מ"אלגעמיינער זשורנאל, חורף תשס"ח. הכותב הוא השליח בהאנטר קולג' במנהטן, ניו-יורק)
