"יש להקשיב למה שהנרות מספרים", כך אמר רבי שלום דוב בער שניאורסון מליובאוויטש, הרבי החמישי של חב"ד.
הנר מאיר והשלהבת מרצדת, מרצדת ומספרת, ואנו, רק נשב, נביט, נתבונן ונקשיב לה.
הם יספרו על מתיתיהו הזקן שהניף את נס המרד במתייונים ואמר ?מי לה? אלי?! על אנשים מעטים מבני עמנו, שנשארו אז נאמנים ליהדות הנאמנה. כי הקושי המרכזי לא היה מול היוונים, שנלחמו בהם בכוח הזרוע. המאבק הגדול היה אל מול אחיהם ואחיותיהם, בני עמם, בשר מבשרם.
המאבק הזה לא היה כוחני ופיזי, זה היה מאבק רוחני וערכי. אמרו להם שהם חשוכים, כתבו עליהם שהם גלותיים, דיברו עליהם שהם בורים, לעגו מהעובדה שהם אינם ספורטיביים, כי הם יושבים בגב כפוף ולומדים בספרים ישנים.
אבל מתיתיהו ובניו לא התפעלו. החשמונאים ידעו טוב מאוד היכן דולק האור, המכבים זכרו את היידישע מאמע שלהם מדליקה נרות שבת ובעיניה דמעות של תודה ותפילה, ואת אבא עושה קידוש ופניו מאירות בשמחתה של מצווה.
זכרו והחליטו לעשות הכל כדי שזה לא יהיה רק זכרון ישן.
הנרות מספרים, אבל לא רק. הם גם מצפים מאיתנו, שנשאב מהם ומהסיפור שלהם כוח ומסר לחיינו אנו.
חג חנוכה שמח ומאיר שיהיה לכולנו, אור שיימשך מחנוכה לכל ימות השנה.
