ב"ה כ"ח תשרי, תשל"ז
ברוקלין, נ.י.
הרב...
משרד איש-הדת
בסיס מארין קורפס
מחנה בוטלר, אוקינאווה
FPO סיאטל 98773
שלום וברכה:
הנני לענות על מכתבך מיום כ' בתשרי.
אפתח בבשורות הטובות לקראת סיום מכתבך, השם ימלא את ימי הריונה של אשתך ותלד בקלות צאצא בריא, ובהתאם לברכה המסורתית, שאתה ואשתך תגדלו את כל אחד ואחד מילדיכם לתורה, לחופה ולמעשים טובים.
בנוגע לנושא הכללי של מכתבך, והוא, שאתה איש-דת ומתאמץ למלא את חובותיך כמיטב יכולתך, אבל כעת אתה מגלה שיהיה זה קשה לבצע את המשימה של איש-דת יהודי, משום שעכשיו אתה מהרהר באחריות שלה לאור העובדה שהמחויבות שלך ליהדות נהיתה גדולה יותר מאשר בעבר. לפיכך אתה שואל האם רצוי שתוותר על המשרה שלך.
אולי שמעת על ההשקפה הכללית שלי במצבים דומים, אבל ארשום בקצרה קווים כלליים שלה.
כל יהודי הוא תמיד "חייל" בשירות השם, כולל החובה להפיץ אלוקות בין אחיו היהודים, תוך הדגשה על המעשה בפועל, היינו, קיום מצוות השם בחיים היום-יומיים.
אין ספק שבדורנו, דור של בלבול ומבוכה, הקריאה לביצוע התפקיד דחופה יותר מאשר אי-פעם. מצד שני, יש גם נסיבות מאוד חיוביות בחיפוש הנפוץ אחר אמת וערכים אמיתיים מצידו של הדור החדש, אפילו בקרב אנשים צעירים אשר הוריהם וסביהם נתנו דין קדימה לרדיפה אחר רווחה חומרית, על ידי מקצוע וקריירה, כמעט עד כדי אי-הכללה של היהדות בחייהם האישיים.
אם כל יהודי אמור להיות בשירות השם, כפי שצוין למעלה, על-אחת-כמה-וכמה אדם שההשגחה הפרטית העליונה הציבה אותו במשרה של איש-דת, ויותר מזה, נתנה לו את הזכות להשיג תובנות עמוקות יותר אל תוך היהדות עד כדי הערכה מחודשת של משרתו. ברור מה צריכה להיות התגובה לקריאה הנ"ל לביצוע התפקיד, ובייחוד אצל אדם שהוא לא סתם "טוראי" אלא קצין בדרגה גבוהה.
כמובן, ההערכה החדשה מציבה אתגרים חדשים. אבל, כמו במקרה של מוצב צבאי שמתמודד עם לחץ גובר והולך, התשובה היא לא לנטוש את החזית, אלא להזעיק אנשי מילואים ותגבורות, כך גם במקרה שמתייצבים מול אתגר אישי. ברור שהכוחות הפנימיים קיימים, משום שהקב"ה לא היה נותן לאדם משימה שמעבר לכוחותיו לבצע אותה. במקרה של הצבא, לפעמים יכולה להיות טעות בחישוב; אבל אין זה כך לגבי ההשגחה הפרטית, כך שנחוץ רק להביא כוחות אלה מן הכוח אל הפועל. אפילו אם ההצלחה הסופית מוטלת בספק מסוים, התורה, תורת חיים, לא מרשה לאדם לנטוש את משרתו האחראית; על-אחת-כמה-וכמה שישנה הבטחה של "יגעת ומצאת".
הוסף לכך כמה היבטים מעודדים, שהדגשתי תכופות במצבים דומים:
כל הממסד הצבאי מבוסס על משמעת וציות לממונים. חייל שמקבל פקודה מהקצין הממונה עליו חייב לבצע אותה ללא דיחוי, אפילו אם היא עשויה להיראות לו לא הגיונית. אף חייל לא יכול לטעון שההתנהגות שלו היא העסק הפרטי שלו והוא מוכן לשאת בתוצאות, משום שהתוצאות לא תהיינה מוגבלות אליו, אלא לכל הגזרה, עם השלכות מרחיקות-לכת בזמן חירום על כל החזית והמדינה. נקודה נוספת היא שבכלל לא חשוב אם בתחומים אחרים בחיים האזרחיים, כמו פיזיקה, אסטרונומיה וכדומה, הטוראי היה בדרגה בכירה יותר מזו של הקצין הממונה עליו - בצבא, הוא חייב לקבל את עליונותו של המפקד שלו, שהוא המומחה.
כל הנקודות הללו וכל ההכשרה הצבאית והסביבה הצבאית גורמים לאיש-הצבא היהודי במיוחד להיענות לענייני יהדות, שמבוססת על העיקרון של הקדמת 'נעשה' ל'נשמע', ולהשפעתו של איש-הדת היהודי שלו שחדור ברוח האמיתית של התורה ומציג דוגמה חיה שלה לאלה שהוא ממונה עליהם. בוודאי אין כל צורך להרחיב עבורך בכל הנ"ל.
ואסיים מעניינא דיומא. עתה, בבואנו מחג שמחת תורה, שהוא הסיום והסך-הכל של כל החגים והחוויות הדתיות של חודש תשרי שפתח את השנה החדשה, ייתן השם לך ולכל אשר לך, בתוככי כלל ישראל, שמחה אמיתית במשך כל השנה בכל הבחינות, בגשמיות וברוחניות.
בברכה,
[חתימת יד קודשו של הרבי]
