התותחים רועמים מול רצועת עזה. לידם ניצבים הלוחמים העומדים להיכנס לתוך עזה, מניחים תפילין מתעודדים ומתחזקים באמונה בהשם. מחזה זה חוזר על עצמו. הרב זאב ריטרמן ובניו יוצאים משכונת חב"ד בקרית מלאכי מידי יום אל "עוטף עזה", מטעם צעירי אגודת חב"ד.
הצוות יוצא מצוייד בזוגות תפילין, טפסי קריאת שמע, ספרי תהילים זעירים בנרתיקי פלסטיק, חוברת קטנה עם מכתבי הרבי לחיילים, תפילת הדרך ותמונת הרבי, קופת צדקה, קרטונים עם "רוגלאך" ועוגות טריים.
מאתרים את את הלוחמים "אי שם" בשדות ובחורשות מול עזה ומציידים אותם בצידה רוחנית. ההיענות להנחת תפילין גבוהה. ברוך השם. התהילים ותפילת הדרך עם תמונת הרבי נחטפים.
מספר הרב יוסף הרטמן:
כאשר הגענו לחניון של הלוחמים, העומדים להיכנס לעזה, רץ אלי בחור שריונר: "האם יש לך דבר מלכות"? (=חוברת שבועית עם חומש, תניא שיחות הרבי ורמב"ם), הוא שואל בהתרגשות. כמובן שנתתי לו את העותק האישי שהיה לי ברכב. במקרה אחר, ניגש שריונר ושאל: "אולי יש לכם גמרא?" עניתי לו בשלילה, לצערי הרב. אנו מביאים את כל הציוד הנ"ל. גמרות לא ב"ציוד".....
"לאיזו מסכת גמרא אתה זקוק?" שואל אותו הרב הרטמן. והחייל משיב: "לא משנה העיקר ללמוד תורה"... בחור חובש כיפה סרוגה יושב בצל הטנק ולומד מתוך ספר. הוא מתנצל בפני, "בגלל האירועים עלי להשלים כמה דפים שהחסרתי.... אילו רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה רואה את כל הנ"ל היה בוודאי ממליץ טוב על עם ישראל וקורע בתפילותיו את כל הגזירות.
"אתמול יום ד', הצטיידתי בגמרא מסכת פסחים. הגענו לאותו חניון מול עזה בין שדות הקיבוצים אך השריונר לא במקום". "הוא כבר בעזה ....בפנים" בעגה הצבאית אמרו הנותרים. אתמול ראינו את הרב הצבאי של החיילים יושב ומלמד שיעור בהלכה לפני הכניסה לעזה.
....מאחור רועמים התותחים אך כאן אף אחד לא מתרגש. החיילים במצב רוח טוב. אנו מעודדים אותם. "אין כמו חב"ד", "חיממתם לנו את הלבבות"... לפתע נראים בשמים שלושה מטוסים שלנו נראים הבזקי אור ושובל ונשמע פיצוץ של טילים. כעבור כמה דקות נראות שלוש פטריות עשן גדולות מיתמרות מעל מבנים בעזה... נציגי התקשורת הזרה והעויינת מורחקת מהמקום.
כאן מול רצועת עזה המופגזת מהיבשה ע"י תותחני צה"ל, מהאויר ומהים ניתן להיווכח בעוצמתו של מבצע תפילין עליו הכריז הרבי. שני שוטרים של משטרת התנועה חנו בכביש הראשי. הם הבחינו בנו כשאנו מסתובבים בין הנגמשי"ם והטנקים ומניחים תפילין ללוחמים. הם לא התעצלו, נכנסו לשטח שהיה עדיין בוצי בגלל הגשמים שירדו ב"ה. הם באו מרצונם הפשילו שרוול וביקשו להניח תפילין. היו חיילים שסירבו ביום הראשון ונאותו להניח ביום השני.
חייל אחד שהניח בשני הימים אצלי תפילין שאלני:" האם זו לא צביעות, שנים רבות לא הנחתי תפילין ועתה לפני הכניסה לעזה אני מניח?" הסברתי לו: "היהודי מורכב משני חלקים: נפש בהמית - היצר הרע, ונפש א-לוקית היצר הטוב. החלק הבהמי הרע שבנו מסרב להניח תפילין ואילו הנשמה מעוניינת מאד להניח תפילין. עכשיו בהנחת התפילין עשית את רצון נשמתך הפנימית. בדיוק הפוך כאשר אינך מניח תפילין זו צביעות כלפי הנפש הא-לוקית" החייל השתכנע.
