עזרת נשים אף על פי ששימשה גברים ונשים באופן שווה נקראה כך משום שרק אליה מותרות נשים להיכנס ללא צורך מיוחד. (וטעם הדבר: מפני שאשה יש בה טומאה שעלולה להגיע באופן טבעי ובלתי צפוי - טומאת נידה, ולכן גזרו חכמים שלא תיכנסנה נשים למקום המקדש שהנכנס אליו בטומאה חייב מיתה.)
שטחה של עזרת הנשים היה כמעט חצי משטחו הכולל של המקדש. 135 על 135 אמות. בצידה המערבי, בין הלשכות (להלן), נבנו 15 מדרגות עגולות, כל אחת בגובה וברוחב של חצי אמה, שהיו משמשות את הלויים לעמוד עליהן בזמן ששרו ונגנו בשמחת בית השואבה. שירי המעלות שבתהילים (פרקים קכ - קלד), נקראים כך משום ששוּררו על גבי מדרגות אלו.
בימי חג הסוכות היו בונים בעזרת הנשים מרפסות שבלטו מהקירות ושם היו עומדות הנשים שבאו להשתתף בשמחת בית השואבה - אירוע שנחגג לרגל ניסוך המים על המזבח. הכניסה למרפסות אלו הייתה משערים שנבנו בכתלי הצפון והדרום של חומת העזרה, שאליהם הגיעו הנשים באמצעות מדרגות. כמו כן היו מתקינים בימי חג הסוכות מנורות רבות להאיר לעם החוגג בלילה, אותן היו מדליקים הכהנים לפני התחלת החגיגות.
