שאלה:
בני בן 28 החליט לעזוב את הבית עם חברתו בת ה-21. הוא אומנם עובד אך דמי שכירות גוזלים את רוב משכורתו. עקב כך ומחוסר ברירה אנו עוזרים בשאר ההוצאות - מה שמכביד עלינו מאוד וגורם למחלוקת עם בעלי.
אני בתהליך של חזרה בתשובה, מתפללת, הולכת לבית הכנסת ותורמת כספים לברכה והדבר תקוע. אני מתפללת על בני לזיווג משמיים, המשפחה של החברה לא אוהבים אותו רק מנצלים. לנו אין משפחה וחשוב לי שבני ייפול למשפחה אוהבת ותומכת כמו שאנחנו. הבחורה עובדת אבל חוסכת את כספה לעצמה וההורים שלה לא עוזרים למרות אפשרותם. החוש האימהי אומר לי שזה לא זיווג משמיים. יניב הוא מזל עקרב, קראתי בספרי קבלה שעם המזל הזה צריך ללכת בעדינות כי אם נגיד שאנחנו לא עוזרים יותר הוא ישיג את הכסף בדרכים לא כשרות.
תשובה:
אני בהחלט מבין את חששותייך, אולם גילו של בנך מעיד כי בוגר די הצורך כדי ליטול על עצמו אחריות לגורלו. בהחלט ייתכן שישנם דברים אשר אינם תואמים את השקפת עולמך, אולם חשוב להדגיש כי קל מאוד להעכיר יחסים עם הילדים בייחוד על רקע של ראיית העולם השונה בין המבוגרים והצעירים. נסי לראות את החיובי שבמצב ולאו דווקא את השלילי שבה, בהחלט יכול להיות שכאשר תשני את הסתכלותך על בת זוגו, היא תשיב לך באותו מטבע. אין מדובר כאן בתהליך קסמים, אלא במרשם בדוק להצלחה רבה.
היות ואינני עוסק לא בתורת המזלות ולא בקבלה, אין אני חש עצמי מוסמך להתייחס לכל שכתבת בתחום זה.
להערכתי, כשבנך יחוש כי את בוטחת בו ובצעדייך, הוא ישתף אותך בהמשך בהחלטותיו.
אין כאן כל מקום למאבקים ונחישויות, הדבר לא יוביל אתכם למחוזות רצויים.
בברכה להצלחה רבה בדרכי נועם ובדרכי שלום.
