בתי בת שנה וחצי מתישה אותי | חב''ד שעל אתר > חינוך, זוגיות ומשפחה > פורום חינוך ומשפחה 22

חב''ד שעל אתר > חינוך, זוגיות ומשפחה > פורום חינוך ומשפחה > בתי בת שנה וחצי מתישה אותי

בתי בת שנה וחצי מתישה אותי

שם: אלמונית 2 תגובות

שאלה:

יש לי ילדה אחת! בת שנה וחצי.. ילדה מאוד חכמה ומקסימה! בימים האחרונים היא עושה כל מיני דברים כמו לעלות על השולחן הקטן בסלון וללכת עליו או לעלות על הספה ולהתכופף, כמעט נפלה לי פעם ועוד כל מיני דברים שאני כמובן אומרת לה אמא לא מרשה זה מסוכן! אמא לא אוהבת שאת עושה את זה! אסור אסור ופנים רציניות.. והיא ממש אבל ממש לא מקשיבה לי!

אוקי, אני לא מצפה שילדה בגיל כזה תמיד תקשיב בכלל בכל גיל.. אבל היא לא מקשיבה אף פעם! היא מסתכלת עלי תוך כדי וצוחקת ועולה כאילו שאני לא מדברת איתה. ואחרי כמה פעמים אני אומרת אוקי את הולכת למיטה. צריך להקשיב לאמא. ושוב אני מוציאה אותה ושוב היא עושה את זה!

אז היום זה היה ככה כל היום!!! וזה ממש התיש אותי נפשית! ממש כאב לי שככה אני צריכה לשים אותה במיטה כל פעם! הרגשתי כל כך רעה! למרות שאני יודעת שזה לטובתה! מה אני צריכה לעשות שהיא תקשיב? אפילו פעם ביום?

נכון עד עכשיו היא היתה תינוקת ולא היה לי שום דבר רציני לחנך אותה ופתאום זה דבר חדש לי כל העניין של החינוך. ועוד כמה חודשים המשפחה מתרחבת בעז"ה, אני פוחדת שזה יחמיר והיא תהיה יותר ככה! ושכחתי, היום שהרמתי אותה למיטה היא משכה לי בפאה כאילו להחזיר לי שאני כועסת עליה.. זה ממש הפחיד אותי! יש מושג כזה של שנתיים כאלה בגיל הזה שהם שנתיים קשות? שמעתי משהו כזה פעם.. בקיצור אני די מרגישה רע היום! אשמח לקבל עצה טובה!

תשובה:

שלום,

ראשית, נראה לי כי ילדתך היא זו המנווטת אותך ולא את המחנכת שלה. . .

היא בחוכמתה הרבה מבחינה כי יש דברים הגורמים לך להגיב בבהלה, בכעס או בכל דרך קיצונית אחרת. היא משתמשת בך וגורמת לך להגיב כפי שהיא הייתה רוצה.

ראשיתו של תהליך חינוכי הינו, הצבת גבולות באופן ברור וללא כל מתן מקום לפרשנות דו ערכית. ילדתך תבין מהר מאוד כי יש מותר ויש אסור ואין כל שטחים אפורים בין שתי אפשרויות אלה. ברור שלכל דבר או אירוע יש את המאפיינים האישיים שלו ולא בכל מקום צריך לעמוד על קוצו של יוד עד שהוא יישבר . . .

היי החלטית כשאת משדרת הוראה כלשהי, לעולם אל תדברי כשכולך מוצפת רגשית. עשי את כל עשיותייך החינוכיות מתוך רגיעה, כך היא תבחין שאין את כחומר ביד היוצר.

הניחי לעצמך להתכונן כראוי לקראת התרחבותה של המשפחה בשעה טובה ואל תעסיקי את עצמך בכעסים שבחלקם הגדול מגיעים ככל הנראה מתוך עולמך הפנימי.

ככל שתהיי ברורה יותר, כך תלך התופעה ותדעך וככל שתקרבי אותה ותסבירי במקום לצעוק ולכעוס כך תמהר היא להשיב לך באותו מטבע.

בהצלחה רבה בעזרת ה'


יצחק ריבקין

יצחק ריבקין הוא יועץ חינוכי בעל ניסיון רב, הניחן ביכולת אבחון אינטואיטיבי. מחבר הספר 'לאהוב ולחנך'. ידיו רב לו במתן פתרונות חינוכיים בכל הקשור לחינוך.

גם לכם יש שאלה? לחצו כאן

שלח תגובה הדפסה שלח לחבר שתף

2 תגובות | בתי בת שנה וחצי מתישה אותי

אני ממש לא צועקת אני מנסה להיות הכי רגועה כשאני אומרת לה לא לברוח לי או כל מיני דברים אחרים שהיא עושה! אבל לא יודעת אולי זה הגיל שהיא נהנת שאני רודפת אחריה או אומרת לה לא לא לעלות על השולחן? אני מנסה להיות מאוד החלטית וברורה כשאני אומרת משהו אבל אני צריכה להגיד 100 פעם כל יום אותו דבר! מה שכן פעם נכנסנו למעלית והיא כמעט לחצה על הכפתור של האזעקה אז אמרתי לה שלא עושים את זה. מאז כל פעם שנכנסים למעלית היא מיד אומרת לא לא ומצביעה על הכפתור ולא נוגעת! אז יש דברים שממש כאילו לא נכנס לה ויש דברים שאני רואה שהיא קיבלה! אז א- איך אני מציבה גבול חד משמעי? ןב- האם אני עושה טוב שכשאני חושבת שהיא מגזימה אני שמה אותה במיטה?

---------------------------------------------------------

שלום,

האמירה במעלית באה ללמדנו כי טובה אמירה אחת והחלטית מכמה אמירו או ריצות.
ברור הוא שהיא מנסה להשיג את מנת תשומת הלב לה היא היא משוכנעת שהיא זכאית.
עדיף להציב גבולות באופן ברור ולא להגיע לענישה.
כשממש אין ברירה, גם הגבלת תנועתה על ידי השמתה במיטה לזמן קצר ביותר בהחלט באה בחשבון, אולם חשוב שזה יהיה רק במקרים קיצוניים ביותר ולזמנים קצרים ביותר בלבד.

.........................................................

2.

על פי רוב, אדם מנסה לתקן את אשר הוא חווה בילדותו.
לא תמיד זו אכן הדרך הראויה.
ילדים בכורים הם על פי רוב תעודת ההסמכה של הורים בחינוך . . . הם גם שכר הלימוד של הסמסטר הראשון . . .
חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם.
ברגע שבתך תבחין בנחישותך ובהתמדתך, היא תפנים שאלה הם הגבולות וכי הם אינם ניתנים למעבר.

בהצלחה בעזרת ה'.
אלמונית 18/03/2010 - ג ניסן התשע
1

אני מאוד מודה לרב על התשובות!!
רציתי להבין- מה קורה אם אני אומרת/מסבירה לה משהו בצורה מאוד ברורה ורצינית והיא עדיין לא מקשיבה. זה קיצוני מספיק לשים במיטה כדי שהיא תבין שאת זה לא עושיםם ואני הייתי רצינית? או לא לשים אותה? אבל אז איך אני מראה לה שאני רצינית והיא צריכה להקשיב?
סליחה שאני שואלת ושואלת פשוט כל העסק הזה של החינוך מאוד חדש וחשוב לי ואני לא רוצה לעשות טעויות! בבית שלי היו המון טעויות ואני ממש רוצה לעשות הכל הפוך! אני מקווה שאני לא מטרידה את הרב בשאלותי!
19/03/2010 - ד ניסן התשע
2