שוב למושקה אין כסף לשלם, הפעם הפריץ כבר ממש כעס והשליך את מושקה למרתף הטחוב.
ישב מושקה וחיכה לרחמי שמיים.
יום אחד נפתחת הדלת הכבדה ומושקה שלנו נקרא להתייצב בפני הפריץ.
ראה, אמר הפריץ , בעוד חודש ימים תערך התחרות השנתית במלחמת הדובים, אסון קרה לי, הדוב שלי מת!
אני רוצה לעשות אתך עסקה: אתה תלבש את עור הדוב המת ותלחם על חייך!
אם תנצח, גם תזכה בתחרות וגם תחזור לנהל את הפונדק ואם תפסיד... , לא נורא, לפחות לא אצטרך להמשיך לפרנס אותך במרתפי ה"מפואר"......חחח
כך מוצא את עצמו מושקה המסכן לבוש בעור של דוב מול המאמן דובים לומד להלחם "מלחמת דובים"
בהגיע היום המיועד נלקח מושקה לזירה עטור סרט ועליו סמל האחוזה. הוראות אחרונות והנה נפתחת הדלת, הוא בפנים מולו ניצב, במרחק מה, דוב עטור סרט ירוק יותר גדול ויותר מפחיד ממנו והנה הוא פוער את פיו ונוהם בקול
מושקה נבהל ומיד מתחיל לסגת לאחור עוד ועוד, הוא כבר הגיע לגדר ואין לאן להמשיך. הדוב ממול לא מוותר והוא מתקרב אל מושקה עוד ועוד ואז ממש ברגע האחרון מושקה עוצם את עיניו וזועק "שמע ישראל" והדוב ממול משיב "ה' אלוקינו ה' אחד"
לא אחת קורה שמולנו ניצב דוב מפחיד המושך אותנו לכל מיני מקומות לא רצויים גורם לנו לסגת מכל ההישגים שכבר רכשנו או שואל ומטריד בטענות שונות ומפריע לנו בעבודת ה' עלינו לזכור שלפעמים נשמה יהודית עטופה בתוך עור של דוב, היא רק נראית מפחיד!
אבל בפנימיותה היא קדושה רק צריך זעקה פנימית קריאה עמוקה וגדולה כדי לגלות אותה...כמו שקוראים בשם המתעלף כדי לחדור לתת הכרתו.
ולפעמים הדוב המפחיד הוא אני עצמי ....(לא בא לי .... אין לי כוח.... אני לא יכול.... ממהר...)
זכור בפנימיות יש נשמה טהורה!!!
הוא שאמרו חז"ל התינוק מרגע שמתחיל לדבר אביו מלמדו "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב"
אף על פי שהוא עדיין "רק תינוק" ואינו יודע תורה מהי אבל נשמה יש לו ושייך הוא לתורה בקשר נפשי ועמוק.
כך גם כל יהודי אפילו זה הנראה כ"דוב"גם הוא שייך לתורה וקשור אליה בקשר נפשי עמוק בל ינתק
ולכן בשמחת תורה אנו רוקדים עם ספר תורה סגור כדי להדגיש את הקשר הרוחני,פנימי בין כל יהודי באשר הוא לתורה הקדושה.
"ריקדו יהודים ,ריקדו וגלו את הקשר הנשמתי ,פנימי שלכם!!!!!
הרב שמשון טל
בית חב"ד הוד השרון
