|
"..הפעם איש לא העניק לי כבוד מיותר, ואין חשש שמא חדר לליבי רגש גאווה. האם סיבה זו אינה מספקת כדי להיות מאושר?"...
|
|
"לאחר שהוכחת כי השבת יקרה לך ואינך מוכן לוותר עליה בשום אופן, תאיר לך ההצלחה פנים. לך לדרכך וקבל את העסק הראשון שיזדמן לך, וה' יהיה בעזרך"...
|
|
"מדוע הרב מחייך?", לא הבין אלי. הרב קפלן, שהכיר את סיפורו של אלי, אמר: "אתה ואחת המזוזות שלך חולים באותה מחלה".
|
|
כשהגיע לעיר-הקודש לא פנה לאכסניה. הוא שם מיד את פעמיו אל הכותל המערבי. השעה הייתה שעת לילה. ר' אברהם החל לשפוך את תחינתו לפני הקב"ה, מתוך בכיות רמות וזעקות קורעות-לב, עד שאפסו כוחותיו..
|
|
כששמע הרב דיסקין את הדברים ניתק לפתע מבטו ונתלה בנקודה סמויה בחלל החדר. גון פניו נשתנה באחת, והן החווירו והסמיקו חליפות. התחושה הייתה כאילו אין הוא נוכח כאן, בחדרו שבירושלים, אלא במקום אחר....
|
|
"אני מבין שאתה מבקש מאוד לכבדני, אולם אינני רוצה לקבל את הכסף". "מדוע?", תמה הכובען. "אסור לי לקחת את הכסף", הבהיר החכם. "זו תהיה הונאה"
|
|
הלה הביט באיגרת והתפעל מהשינוי שנעשה ביד אמן. אילולא זכר את אשר נכתב בה בתחילה, לא היה מבחין כלל בשינוי. רבי שושן שינה שתי מלים: במקום "ביום שישי הבא" כתב רבי שושן "ביום ראש-החודש הבא"..
|
|
"צא וחשוב כמה מכשולים גרמת על-ידי משפט אחד, שאין אתה מעריך כראוי את משמעויותיו והשלכותיו. ראשית, דיברת לשון-הרע. שנית, גרמת לשמיעת לשון-הרע. שלישית... רביעית.. וחמישית..
|
|
"במלחמה זכית למדליה על אומץ-ליבך, אולם בזכות המעשה הגדול שעשית עם גווילי התורה המחוללים זכית למתנה גדולה הרבה יותר - מתנת החיים"
|
|
מלחמה פנימית קשה התחוללה בליבו של החייל. כנגד כל השיקולים התעוררה בו בעוז נקודת היהדות. פתאום החליט כי בשום פנים ואופן לא ימיר את דתו, ויהי מה!
|
|
החייל החל לעקוב אחריו וראה כי הצועני פונה אל אישה צעירה שעמדה בצד ולא נראתה צוענייה. עתה כבר לא היה לחייל ספק: זה ה'זוג' שעליו דיבר הקבצן.
|
|
הרב זלמן רודרמן, שטורעם.
"גנב! גנב שפל!", החל הסוחר לצעוק, "מרגע שראיתיו ידעתי כי נוכל הוא האיש שבא ללוות ממך כסף בערב החג!"
|
|
ביום כ"ב בשבט תשמ"ח הסתלקה הרבנית חיה מושקא שניאורסון ע"ע, רעיית הרבי מליובאוויטש. הנה 3 סיפורים קצרים על הרבנית כפי שסיפר הרב שמואל לו:
|
|
נרגש פוסע הילד אליו והרבי שואל אותו: "ריבת אתרוג כבר טעמת?". הילד משיב בשלילה, והרבי מגיש לו כף מריבת האתרוגים ומורה לו לברך ולטעום..
|
|
הרופאים המומחים היו בהלם מוחלט. הד"ר מיקלד אמר לי: "תגיד תודה גדולה לאלוקיך שעשה לך נס שטרם נתקלתי בשכמותו". וממש כמו אצל אברהם אבינו, שהקב"ה עשה נס מיוחד כדי למנוע לזות-שפתיים של 'ליצני הדור', נולד לנו בן הדומה לי כשתי טיפות מים..
|
|
כשנכנס איש-העסקים לתאו של הרבי הזמינו הרבי להתיישב ולסעוד עמו ארוחת בוקר. במענה לשאלת הרבי, הציג הלה את עצמו, ואז הבין הרבי כי האיש הוא סוחר-יערות ידוע, ששמו היה מוכר לו מכבר, אף כי מעולם לא פגשו פנים-אל-פנים...
|
|
כצעד אחרון, העלה על הכתב פנייה אישית למזכירו הראשי של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, ובה תיאר את המתנתו המייגעת לתשובת הרבי וסיים בבקשה נפשית למצוא עבורו את המכתב האבוד...
|
|
הוא היה סטונדט שחיפש את דרכו.. כשרצה 'להתאוורר' ונסע למנהטן עם ידיד, גילה לאכזבתו שהוא 'פיספס' את ה'לעקאח' האחרון ● סיפור אישי
|
|
1 תגובות
"ברוך הוא וברוך שמו!" קרא ר’ אברהם בהתרגשות גדולה. בזהירות הוא כיסה את הארגז וטישטש את העקבות
|
|
בצרור היה כסף רב, שנמסר לו על-ידי שניים מעשירי פראשניץ, אשר ביקשו להפקיד את כספם בידי איש נאמן. כיצד יביט בפני האנשים שסמכו עליו וכיצד ינחמם על אובדן כספם? יותר מכך דכדכה אותו המחשבה כי קלושים הסיכויים להשיב להם את כספם, שכן הוא עצמו חי חיי דוחק וצמצום.
|
|